דיכאון הוא "השפעת של המאה ה-21". מחקרים מראים כי אחוז ניכר מהאוכלוסייה סובל במהלך חייו מהפרעה במצב הרוח. יש להניח כי הדרישות של המציאות בה אנו חיים מגבירה ומזינה את ההפרעה. לא כל דכדוך או "דאון", יאובחן כדיכאון, היות ועצב הוא חלק ממגוון התחושות שהאדם מרגיש, אך גם מצב מתמשך שכזה עשוי לפגוע באיכות החיים.

דיכאון יכול להתבטא בסימפטומים ועוצמות שונים ולרוב נראה פגיעה בתפקוד היומיומי, תחושה של עצבות או ריקנות, חוסר חשק, ייאוש ואי היכולת להנות מדברים. פעמים רבות, הסביבה מתקשה להבין את האדם המדוכא ומאמינה באופן מוטעה כי הוא פשוט מסוגל פשוט "לצאת מזה". חשוב לציין כי ניתן להגיע להקלה משמעותית  בסימפטומים של הדיכאון וכי טיפול פסיכולוגי הוכח כיעיל מאוד בהפרעה זו.

חרדה היא תופעה נורמלית וכולנו מרגישים מידי פעם תחושה זאת. מנגנון החרדה חשוב היות והוא אמור להזהיר אותנו מפני סכנה מתקרבת ועוזר לנו להתכונן אליה או להתרחק ממנה. עם זאת, אנשים הסובלים מהפרעת חרדה, חווים את התחושה גם כאשר אין סכנה המצדיקה הפעלה של מנגנון החרדה. חרדה משפיעה על האופן בו אנו חושבים, מרגישים ומתנהגים. היא עשויה להופיע כמחשבה מאיימת על אסון שעתיד  להתרחש, לרוב היא נחווית בצורה גופנית דרך הזעה, דופק מואץ, חולשה או קושי בנשימה, וסביר כי גם ההתנהגות תושפע מחווית האיום ותתבטא בהתנהגות נמנעת או בבריחה ממקור הלחץ. טיפול פסיכולוגי מוביל להקלה משמעותית בחרדה בתוך פרק זמן קצר יחסית.

חרדה יכולות להיות ממוקדת ותלוית סיטואציה כמו חרדת בחינות, הפרעת פאניקה, פוביות, חרדה חברתית והפרעה טורדנית כפייתית (OCD), כמו גם דאגנות כללית וחרדה מוכללת.

החיים מזמנים לנו חוויות שונות ומגוונות. במהלך החיים עלינו להתמודד עם שינויים טבעיים המתרחשים עם הזמן כגון דרישות גיל ההתבגרות, עזיבת בית ההורים, זוגיות חדשה, לידת ילד, עומס ולחץ בעבודה וזיקנה, כמו גם חוויות בלתי מתוכננות כגון גירושים, פטורים, משבר בלימודים, מחלה או אובדן. חוויות אלו עשויות להוביל לפגיעה ממשית בערך העצמי, עצבות, הסתגרות והתבודדות. טיפול נפשי עוזר לאדם לעבד ולהתמודד עם החוויה, תוך התארגנות ושיקום מחדש. תהליך זה נעשה תוך הכלה ורגישות רבה למצב, ומלווה את האדם לקראת יציאה מן המשבר.

כולנו עשויים לחוות במהלך חיינו אירוע אותו היינו מגדירים כטראומטי. ההגדרה הרשמית של טראומה הינה אירוע בו האדם חווה אירוע בו היה סיכון לחיים שלו או לשלמות הפיזית שלו, או שראה אדם אחר שהיה נתון לסכנה. להגדרה זאת נכנסים אירועים כמו אסונות טבע, מלחמות, תקיפה מינית, טרור, תקיפה מינית, תאונת דרכים. כיום אנו מכירים כי גם אירועים אשר אינם מהווים סיכון לחיים יכולים להיחוות כטראומה, אירועים כגון פיטורין ממקום העבודה, חרם חברתי ועוד. בטיפול, לצד עיבוד ודיבור על הטראומה עובדים על שינוי תגובת ההימנעות אשר לרוב מתלווה לטראומה ועידוד לחשיפה מחודשת והדרגתית למקורותיה.

ASD , לקות על הרצף האוטיסטי, הינה הפרעה נוירו-התפתחותית המתארת קשת רחבה של התנהגויות וקשיים. ההפרעה מתבטאת בלקות בתקשורת החברתית המקשה על הבנת כוונות האחר ועשויה לפגוע בתפקוד החברתי. כמו כן, בקרב אנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי (ASD) ישנה נוקשות וחזרתיות בתחומי העניין, בהתנהגויות ובפעילויות. הפרעות נוספות כגון הפרעות חרדה, דכאון, הפרעת קשב וריכוז וקשיים בשפה עלולות להתלוות ללקות. טיפול פסיכולוגי המותאם להפרעה, הכולל בעיקר עבודה על טיפוח מיומנויות חברתיות, ניתוח מצבים חברתיים, זיהוי ועיבוד של רגשות נמצא יעיל בהעלאת התפקוד החברתי והיומיומי של אנשים על הרצף האוטיסטי.

ההפרעה מבוססת על ההנחה כי קיים קשר בלתי ניתן להפרדה בין נפש (פסיכו) וגוף (סומה), וכי למצב נפשי השפעה ישירה על המצב הגופני של האדם. לפי הנחה זאת, מצב נפשי כגון כעס, עצב או לחץ עלול לגרום להתפרצות של מחלה או להחרפה בסימפטומים של מחלה קיימת. המשותף לכלל ההפרעות הפסיכוסומטיות היא קיומה של רשת מחשבות והתנהגויות לא מידתיות למצב החולי, הגורמת לאדם מצוקה ניכרת ופוגעת רבות בתפקוד. לעיתים, הסביבה נוטה לבטל את חווית הכאב של האדם הסובל מהפרעה הפסיכוסומטית ומאמינה כי הוא ממציא את המחלה או מגזים בהתמודדות איתה. תפיסה מוטעית זאת עלולה להשפיע על מצבו הנפשי של האדם ולגרום להפרעה שניונית בדמות דכאון או חרדה. הטיפול הפסיכולוגי בהפרעה  משלב עבודה על הנפש כגון התייחסות לאמונות האדם על יכולותיו לשאת את הכאב, לצד התייחסות רבה לאיזון המערכות הגופניות באמצעות כלים כגון ביו-פידבק ודמיון מודרך.

הפרעת התנהגות מתבטאת בדפוס חוזר של פגיעה בזכויות האחר והפרה של נורמות חברתיות. אנשים המבטאים התנהגות זאת מתקשים לווסת את התנהגותם בדרכים מסתגלות ולשלוט על דחפיהם. כמו כן, הם מתקשים לווסת ולתעל באופן הולם רגשות של כעס וזעם. ההפרעה אופיינית לילדים ומתבגרים, אך עשויה להתבטא גם בקרב מבוגרים. ההפרעה מקשה על ביסוס של יחסים אינטימיים ויציבים, והופעתה בגיל מוקדם פוגעת בהתפתחות של הערך העצמי והדימוי הפנימי. בטיפול הפסיכולוגי, לומד האדם להשיג שליטה רבה יותר על התנהגותו תוך מציאת פתרונות הולמים להתמודד עם דחפיו. בנוסף, הטיפול מקנה למידה של דרכים לוויסות והרגעה של רגשות קשים המתעוררים באדם.

לדחיינות ופרפקציוניזם פנים רבות, אך במקרים רבים נטיות אלו שזורות זו בזו. דחיינות מתאפיינת בדחייה של ביצוע מטלות חשובות או הקושי לסיים אותן בזמן. הנטייה להימנע מפעולה, הינה סגנון התמודדות עם מצבי לחץ ונועדה לסייע להימנע ממצבים מעוררי לחץ וחרדה. על מנת שלא לחוות תחושות לא נעימות המתעוררות בעת ביצוע הפעולה, האדם נוטה לדחות את ביצועה, גם במחיר של פגיעה באיכות ביצוע המטלה.

לאדם בעל נטייה לפרפקציוניזם סטנדרטים גבוהים ולעיתים מוגזמים מעצמו ו/או מהאחרים. הערך העצמי מבוסס על יכולתו לעמוד בסטנדרטים אלו. למרות שהאדם עשוי לחוות השלכות שליליות כתוצאה מדרישות אלו, הוא יהיה מוכן לשלם מחיר כבד על מנת לעמוד ברף שהציב לעצמו.

בטיפול הפסיכולוגי בקשיים אלו, עובדים בעיקר על הגמשת צורות ההתמודדות והפיכתן להתנהגויות מסתגלות יותר, כמו גם על ביסוס תחושת ערך עצמי יציבה אשר אינה תלויה רק בביצוע במטלה נקודתית.